פרשת פינחס: יהודים למען חמאס

~~~~

איך להתיחס ליהודי שתומך באויב, שקורא להשמדת מדינת ישראל? איך להתיחס ליהודי שקורא למנוע מלמכור למדינת ישראל נשק? האם הוא עדיין יהודי? הכינו עצמכם לרשומה קשה.

מאז הקמת המדינה היו יהודים שהתנגדו אליה. אבל יש רמות שונות של התנגדות:

1. כאלה שמתנגדים לעצם הרעיון של מדינה, בכל מצב ובכל צורה.

2. התנגדות למדינת ישראל בלבד (התנגדות עקרונית).

3. התנגדות למדינת ישראל עקב פעולותיה (התנגדות פרקטית).

יש ביניהם שיוצאים, לענ"ד, מגדר ישראל. הם מבחינתי לא יהודים יותר. ויש כאלו שנשארים יהודים, למרות דעותיהם ומעשיהם. חשוב לי לציין, שלבקר את מדינת ישראל מותר, ואף מבורך לעתים. המחשבה להוציא מישהו מכלל ישראל רק כי הוא מבקר את פעולותינו היא מחשבת טעות ורשע. מי שאוהב את עם ישראל ומדינתו באמת, חייב לבקר אותה כשרואה בעיה אמיתית. כמו שהורה האוהב את בנו יבקר אותו, על מנת שיהיה טוב יותר. "חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר".

אז אינני מדבר נגד המבקרים, גם אם לדעתי ביקורתם טעות. אני מדבר כנגד מי שפועל למען השמדת המדינה.

הסוג הראשון אינם שונאי ישראל בהכרח. הם לא מחפשים לפגוע ביהודים או באזרחי ישראל. הם פשוט לא חושבים שצריך להיות גדר וגבול בין אנשים. כי כולנו אנשים. אין ייחודיות לאומית. אדם כזה היה נועם חומסקי שנפטר לא מזמן. כל עוד אדם כזה מתיחס באופן שוה לכל מדינה באשר היא, ולא רק למדינת ישראל, ושהוא מתנגד להרג ישראלים – לענ"ד הוא לא יוצא מגדר ישראל. אינני שופט את חומסקי בענין זה, כי אני לא מכיר את היחס שלו לשאר המדינות. ואני גם לא בקי עד כמה הוא פעל נגד מדינת ישראל (נכון ל-2016 היה חבר ועדה ב-JVP שנדבר עליה בהמשך).

הסוג השני הוא המעניין, ובו אני רוצה להרחיב את הדיבור. אז קודם אתיחס לסוג השלישי.

הסוג השלישי יכול לכלול את כל הקשת הפוליטית. התנגדות לישראל רק בגלל הפעולות אומר, שאין התנגדות עקרונית לקיומה של המדינה. אנשים כאלו יכולים להיות רוב החרדים (כי מדינת ישראל פעלה בניגוד להלכה), או שמאלנים (כי מדינת ישראל הרגה חפים מפשע), או ימניים (כי מדינת ישראל הרסה ישובים יהודיים). אנשים כאלו לרוב לא פועלים להשמדת המדינה. הם מחפשים לתקן את הפעולות. אם מעשיהם או דיבוריהם עלולים להביא להשמדת המדינה, זה כנראה מחוסר דעת ולא בכוונה (אלא אם הם מהסוג השני ומתנהגים כאילו הם מהסוג השלישי). לענ"ד, מעשיהם החמורים לא מנתקים אותם מעם ישראל, על אף שראוי להענישם בהתאם. ושוב, הבעיה איננה בביקורת שעולה אלא במעשים שעלולים לסכן את יושבי ציון.

הסוג השני הוא הסוג הבעייתי. הוא יכול להתחלק לשני סוגים:

1. אלו שמתנגדים אך לא פועלים להשמדת המדינה, אך מנתקים כל קשר איתה. כאלו, למשל, הם חסידי סאטמר. הם טוענים שהקמת מדינה ע"י בן אנוש זו מרידה במלכות ה', ולכן רק המשיח רשאי לבנות מדינה, כי נשלח ע"י האל לעשות כן. ממילא, מדינת ישראל עבורם היא מרידה בה'. אך הם לא פועלים נגדה. רק לא משתפים איתה פעולה.

2. אלו שפועלים למען השמדתה, ישירות או בעקיפין. גם זה מתחלק לשניים:

2.א. קבוצת "נטורי קרתא" שמפגינה דרך קבע בארה"ב בעד הקמת מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל (מהסיבות שאמרנו לעיל).

2.ב. קבוצה של יהודים מהשמאל הקיצוני בארה"ב (רובם ככולם לא אורתודכסים), בדומה לאלו שבארץ, שלא רואים שהיהדות כוללת ערך לאומי. עבורם היהדות היא פולקלור בלבד.

"נטורי קרתא" היא פלג קיצוני מתוך חסידות סאטמר, אלא שגם בחסידות סאטמר עצמה דוחים אותם, כי הם במפורש קוראים להרג ציונים בהצטרפות לקריאות "אינתיפאדה" וברצון למחוק את מדינת ישראל (כי אנטי-ציונות = אנטישמיות. הם כמובן טוענים שלא). הם טוענים באתר שלהם ( https://nkusa.org/qa/the-solution/ ) שהחלפת השלטון מישראל לפלסטין לא תביא בהכרח לידי שפיכות דמים. ושאמנות חמאס ופת"ח לא כוללות רצח של יהודים. רק של ציונים. אלא שציונים הם גם יהודים. ואנו גם יודעים שחמאס ואש"ף על כל זרועותיהם לא יחליפו שלטון שלא בדם. בטח אחרי שהם מלמדים את הילדים שלהם במשך עשרות שנים לרצוח יהודים. ולכן התמיכה של נטורי קרתא בפלסטינים היא תמיכה בהשמדת יהודים ומדינת ישראל.

הקבוצה השניה, בנויה מיהודים מרקעים שונים. חלקם מזדהים כדתיים (בעיקר רפורמים, אך גם מזרמים אחרים) וחלקם כאתאיסטים או כחסרי דת. הקבוצה הגדולה שבהם, זו שמובילה את ההפגנות היהודיות נגד ישראל בארה"ב (ראו תמונה) היא JVP – Jewish Voice for Peace. השם התמים הזה והאג'נדה ההיפית שלהם ( https://www.jewishvoiceforpeace.org/resource/our-vision/ ) מסתירים את עמדתם המבקשת שלא תהיה מדינת ישראל. הם אומרים במקום אחר באתר שלהם ( https://www.jewishvoiceforpeace.org/faq/ ) שהציונות משמעותה נישול הפלסטינים מאדמתם, ושהיא שורש הבעיה הפלסטינית. הם טוענים שהיהדות תמיד התנגדה לביטוי לאומי, ושהציונות מחקה קהילות יהודיות בחו"ל. הם תנועת BDS מוצהרת וגאה, והם קוראים ל"זכות השיבה" לפלסטינים, הכוללת יישוב מחדש ופיצוי כספי(!) לכל הפלסטינים, והכרה בנכבה. ארגון "הליגה נגד השמצה" ADL סימן אותם כתומכים בטרוריסטים ובאמירות טרוריסטיות ( https://www.adl.org/…/jewish-voice-peace-jvp-what-you… ).

לכאורה, המניע שלהם חיובי. להביא לשלום, פריחה ואהבה בין יהודים לפלסטינים בפלסטין ובישראל. הם קוראים להפסקת אש מיידית, בטענה שרק אז יהיה ניתן להגיע לעיסקה להשבת החטופים, ורק כך תיפסק שפיכות הדמים. הקריאה המרכזית שלהם היא שארה"ב תפסיק לספק נשק לישראל. למעשה, שתי הקריאות הללו בעייתיות. הפסקת אש מיידית תהיה חד-צדדית, רק מצד ישראל. חמאס לא מתכוון להניח את נשקו. וכדברי גולדה מאיר: "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל" (דברים דומים אמר ראש הממשלה נתניהו בנאומו בקונגרס שלשום). וממילא, אי אחיזה בנשק, בין אם יש לך והנחת ובין אם אין לך כי לא מכרו לך, תביא בהכרח להשמדתנו. אז אע"פ שהם באים ממניעים "טהורים" ו"קדושים", הם בפועל קוראים להשמדת מדינת ישראל.

אז איך להתיחס ליהודים הללו?

בסוף הפרשה הקודמת, בא איש ישראל ורוצה להתחתן עם בת מדין, מדינת האויב, ואז מגיע פינחס והורג אותם בזמן שהם שוכבים לעיני כל ישראל. בפרשתנו, מתברר שהאיש הישראלי היה נשיא בית אב לשבט שמעון, ואילו המדיינית היתה בתו של אחד ממלכי מדין. עבור מעשהו, מקבל פינחס "ברית שלום" ו"ברית כהונת עולם", דהיינו, ממנו מגיעים כל הכהנים של ימינו. המדינים היו האויב, וכמו שנאמר בפרשתנו: "צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם. כִּ֣י צֹֽרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־דְּבַ֣ר פְּע֑וֹר וְעַל־דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת־נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֛ה בְּיֽוֹם־הַמַּגֵּפָ֖ה עַל־דְּבַ֥ר פְּעֽוֹר".

גם במקרה שלנו, יש יהודים שמוכנים "לשכב" עם האויב, שתומכים באויב ולמעשה ממסמסים את עמנו מלהיות עם מובחן מכל העמים. בימי פינחס, היהודים הללו הביאו למגיפה שהרגה עשרות אלפי יהודים. ובימינו, פעילות ה-BDS והקריאה למניעת הספקת נשק לישראל בעת מלחמה קשה, כמוה כמגיפה.

אז האם נלמד ממנו להרוג כל יהודי כזה? לא! המציאות כאן שונה. אני קורא לא לעשות כן. אל לאף אדם פרטי לקחת את החוק לידיו ולפגוע בהם. אבל מדינת ישראל צריכה להתיחס אליהם כמו לכל המפגינים הגוים האחרים. הם איבדו את חלקם בעם ישראל. הם כבר לא חלק מאיתנו. הם יכולים לקרוא לעצמם יהודים. אבל יהודי שקורא בגלוי להרג של יהודים, למעשה ניתק את עצמו מאיתנו.

הדוגמא לכך, מעבר לפינחס, הם אותם יהודים-נוצרים, יהודים תלמידי ישו ושלוחיו, שלאחר חורבן בית שני, ובייחוד בזמן מרד בר כוכבא, הלשינו לרומאים על היהודים. כשיהודי כזה הגיע לבית הכנסת, דאגו להוסיף ברכה 19, המכונה ברכת המינים: "לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ" (נוסח תימן בלאדי, שלא שונה בגלל הצנזורה). ניתקנו את הנוצרים מאיתנו מפני שהם פגעו בנו מבחינה לאומית. היו רבנים, פרושים, שהתנגדו למלחמה ברומא. זו התנגדות לגיטימית. אבל הם לא מסרו יהודים לידי הרומאים. אבל על היהודים הרעים הנ"ל, עליהם יש להתפלל ולכוון את ברכת המינים.

ולכן, כשיטענו "הנה, אפילו יהודים מתנגדים לציונות ולישראל", נענה להם "הם לא יהודים בכלל". העובדה שאדם מתלבש כמו יהודי, מגיע לבית כנסת יהודי, וחוגג חגים יהודיים – עוד לא הופכת אותו ליהודי. הלואי והם ישובו בתשובה. שיעזבו את דרכם הרעה. אבל כרגע, במעשיהם, עקרו עצמם מיהדותם. "נישט אונזערע", "לא מינא", "בר מינן", "לא משלנו". אנחנו מסוגלים להכיל ביקורת, אפילו קשה ונוקבת מאוד. אבל יהודי לא יכול לתמוך ברצח של יהודים!

כאמור, הלואי ויאיר להם ה' פניו וישובו בתשובה, יעזבו את הבנתם המסולפת את היהדות ותורתה, ויפסיקו לתמוך באויבי ישראל.

שנזכה להשבת כל החטופים עוד היום, ולהפסקת אש אמיתית, כי כל אויבינו יושמדו.

שבת שלום